רש"ש על פסחים צ״ג

1 גמרא ר"ע לטעמיה דקסבר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. עי' בהגרי"פ ומרש"י ותוספות משמע דל"ג לטעמיה ועמש"כ לעיל סט ב בכאן בס"ד :

2 גמ' המצורעין והמצורעות. נ"ל למחוק והמצורעות. עיין רפ"ב דכריתות במשנה ובגמרא וכן בתוספתא ליתא וכמ"ק לקמן בפירוש רש"י:

3 גמ' וכמ"ד הורצה. מהתד"ה דאי. נראה דל"ג לה:

4 גמ' רבי סבר שני רגל בפ"ע הוא. נ"ל דר"ל ע"ד שאמרו בחגיגה ט כולן תשלומין זה לזה ע"ש בפרש"י ולכן אפילו לדידיה אם הזיד בראשון ועשה אה"ש פטור מכרת ובפרש"י לא ראיתי סתירה לזה ודלא כצל"ח דפשוט ליה מפרש"י דלרבי חייב כרת בזה כמו לר"נ***:

5 גמ' א"נ קרבן ה' כו' בשני. נראה דדריש ליה בלשון או דכמו דמצינו דאו משמש במקום אם כמו שפירש רש"י בויקרא ד כג בפסוק או הודע אליו חטאתו ונ"ל דכן נמי מתפרש או אל המזוזה דר"פ משפטים לפי קבלת חז"ל שהביא רש"י שם דר"ל אם הדלת עומד אצל המזוזה ויתורץ בזה קושית הרא"ם כן משמש אם במקום או וכ"כ רש"י שם וכמו ההצליח ה' דרכי אם לא היש ה' בקרבנו אם אין אחד משמושיו של כי הוא אי דר"ל אם כמו שפרש"י בריש ר"ה וכן יתפרש בשלהי גיטין ורע"ס כי מצא כו' א"נ מצא בה ע"ד ונכון בעז"ה:

6 רש"י ד"ה מי מחייבא. דקתני נדות ויולדות. נ"ל דצ"ל זבות ויולדות כבדבור הסמוך לקמיה ונדות דשביק נראה דל"ג לה בברייתא:

7 תוס' ד"ה דאי. ומ"ד הורצה אסיקנא לעיל דסבר שו"ז כו'. נ"פ דכוונתם על הא דלעיל בסוגיין ור"נ א"ל כו' ואנא ס"ל כמ"ד שו"ז על ט"ש והמציין שגה:

8 במשנה רבי אליעזר אומר כו'. לפי גירסתנו א"ל ר"י לאפוקי גי' המשניות דליתא למלת ליה ה"נ להגיה רבי אלעזר כי רבי אליעזר היה רביה דרביה דרבי יוסי כידוע אך מלקמן צד ב בגמרא ולעיל סט מוכח גי' רבי אליעזר ועמ"ש לעיל עז בס"ד:

9 משנה מאסקופת העזרה ולחוץ. לשון הרע"ב אפילו היה קרוב לירושלים כו' ל"ד דהל"ל אפילו היה בירושלים עצמה וכ"ה בפירוש הרמב"ם ומש"כ עוד ולא הגיע כו' עד סוף שעת הקרבת הקרבן וכ"כ לקמן בדר' יוסי ג"כ ל"ד דלפי פירושו בדר"ע שהוא מפירוש הרמב"ם דד"ר הוא שא"י להגיע בתחלת זמן השחיטה הל"ל הכי גם בדר"א ור"י ובלשון הרמב"ם יש לדחוק קצת ע"ש:

10 משנה לפיכך נקוד על ה' כו'. הרע"ב הביא מפי השמועה לדרוש רחוק ה' אמות מאסקופת העזרה. לכאורה תמוה היכן רמוז ה' אמות בדר"א ור"י ונראה לי שהרע"ב העתיק השמועה שלא בדקדוק במחכ"ת והוא דנראה דעובי כותלי העזרה היו ה' אמות כמו כותלי האולם והתאים בפ"ד דמדות מ"ז וקי"ל לעיל פה ב דשע"נ לא נתקדש ואפילו שאר השערים דנתקדשו אפשר דלא חזו לשחיטה לפירוש הריב"ן בתוספות יבמות ז ב בד"ה זה ועיין זבחים נו וצ"ע בזה וא"כ חוץ לאיסקופא הוה רחוק מהעזרה המקודשת ה"א:

11 גמרא מן המודיעין לירושלים ט"ו מילין כו'. נ"ל דלירושלים לאו דוקא אלא ר"ל לעזרה :

12 תוספות ד"ה ר"י. ועוד כו' דא"ל תחומין דאורייתא. נ"ל דלרווחא דמילתא כתבו כן אבל גם אי הוה תחומין דרבנן א"ל דהעמידו דבריהן במקום כרת כמו הבאתו מחוץ לתחום ואינך שבותין דחשיב בר"פ א"ד דא"ד אה"ש אך אולי ל"ד שבותי שבת לשבותי יום טוב עיין סוכה טז ב וכן בזבחים נו בתד"ה מנין כ' אליבא דעולא דאף דמדאורייתא אין הדם נפסל אלא בצה"כ מ"מ מדרבנן פסול בשקעה"ח והעמידו דבריהן וראיתי להק"ע בירושלמי שהקשה בתוספותיו וא"ת הא תחומין דרבנן ולא העמ"ד במקום כרת כו' הן לבד שנעלם ממנו התוספות שלפנינו ל"י מהיכא פסיקא ליה כ"כ דלה"ע דבריהן ואדרבה נראה להיפך כמש"כ: